הארגון הרגולטורי בענף ההשקעות של קנדה (IIROC) ומנהלי ניירות ערך הקנדיים (CSA) פרסמו במשותף הוֹדָעָה רִשׁמִית מבקשים תשומות מצד שחקני תעשיית הקריפטו במדינה בנוגע לרגולציה.

שתי הסוכנויות הממשלתיות מבקשות להגן על המשקיעים בעקבות אירוע החליפין האחרון ב- QuadrigaCX שהרעיד את סנטימנט השוק. כ -145 מיליון דולר נעלמו לאחר שמת מנכ”ל הפלטפורמה כשהוא מחזיק במפתחות הפרטיים של הרשת. החוקרים עדיין מנסים לגבות את הכספים.

המסמך שפורסם מדגיש כי טרם הוסמכו אף עוסקים לפעול במדינה וזה מותיר ואקום רגולטורי. הסוכנויות מדגישות כי רק פיתרון חקיקתי מותאם יכול להגן על משתמשי מטבעות קריפטוגרפיים קנדיים ומשקיעים מפני החלשות השוק.

אמצעי אבטחה ובקרות פנימיות הודגשו כתחומים מכריעים הדורשים ביקורת מקיפה לפני שעסק מסחר קריפטו עשוי לפעול במדינה.

חלק ממפעילי הפלטפורמה חסרים ככל הנראה ידע טכני מספיק בכדי לנתח מערכות לפגיעות ולתקן פרצות, מה שמותיר רשתות כאלה חשופות להפרות אבטחה..

הוראות אמת מידה אחרות המוצגות בהצעה כוללות החזקת נכסים מספקים לכיסוי תביעות משקיעים במקרה של פריצה או פשיטת רגל.

תקנות הקריפטו במקסיקו, בהודו ובישראל

הודו עדיין נאבקת בוויסות הקריפטו

תחומי שיפוט רבים ברחבי העולם מתמודדים כיום עם ענייני רגולטוריות קריפטו. בפרט ממשלת הודו, כבר כמעט שנה במלחמה משפטית עם מערכת המשפט ותומכי התעשייה..

זה החל לאחר שבנק המילואים של הודו (RBI), הבנק המרכזי במדינה, פרסם הוראה באפריל אשתקד, המונע מהבנקים להתמודד עם ישויות סחורות קריפטו. הצו נתקל בהתנגדות עזה ובגל תביעות מצד בעלי הענף בתעשייה.

וכך רק לפני כמה שבועות, בית המשפט העליון של הודו קבע כי על הממשלה להגיע עם מסגרת רגולטורית ברורה שנועדה לתקן את הבלגן. הממשלה קיבלה ארבעה שבועות להמציא הנחיות עבודה. בית המשפט אמור לפרסם הנחיה משלו בנושא אם הממשל ההודי לא יעשה זאת, ובהמשך יפסיק לדון בתיקים הקשורים לאיסור ההצפנה..

חברות קריפטוגרפיות רבות רואות שהאיסור בטל מבחינה חוקית מכיוון שלא ניתנו הסברים מכוונים למחקר התומכים בהחלטה.

בהיפוך מוחלט מהעמדה הקבועה הרגילה שלה, ה- RBI שחרר לאחרונה א הַצהָרָה מודה כי מגזר הקריפטו מהווה סיכונים מינימליים לתעשייה הפיננסית הכוללת, אך הזהיר כי ניתן יהיה להגביר את השפעותיו השליליות ברגע שיש שימוש נרחב במטבעות דיגיטליים..

מקסיקו שוקלת ויסות קריפטו

ממשלת מקסיקו גם הקדימה להסדיר מטבעות קריפטוגרפיים על פי האחרונה דיווחי חדשות.

ובדיוק כמו בקנדה, הממשל באמצעות הבנק המרכזי במדינה, באנקסיקו, מבקש הצעות מבעלי העניין לפני שהוא יתחיל ליישם את ההנחיות.

בנק מקסיקו הוציא חוזר לתקנות מטבעות קריפטו המחפש תשומות מתעשיית הקריפטו. (אשראי תדמיתי: פורבס)

חוזר כבר הונפק על ידי בנק מקסיקו ובין ההמלצות העיקריות הוא דרישת רישיון מסחר לבורסות ועסקים דומים.

שוק המטבעות המקסיקני נמצא בשחר המהפכה. היא השיגה צמיחה אדירה בשנתיים האחרונות וממשיכה להבטיח הבטחה עצומה. כמחצית מאוכלוסיית המדינה המונה 130 מיליון חסרים חשבונות בנק. כך שרוב האנשים מסתמכים על אמצעים חלופיים, כמו רשתות העברת כספים ניידות קריפטו וניידות, בכדי לבצע העברות כספים.

ויסות הקריפטו בישראל

ישראל הועלתה כמוקד טכנולוגי מרכזי. זה מכונה באופן נרחב אומת הסטארט-אפ העולמית וכיום הם ביתם של יותר מ -200 סטארט-אפים של בלוקצ’יין. בשל התנופה בתעשיית הקריפטו, הממשלה בוחנת כעת דרכים להסדיר את המגזר.

המדינה עובדת על מסגרת רגולטורית של קריפטו מאז 2017 באמצעות ועדה שמונתה שתפקידה להביא דוח מקיף בנושא..

הוועדה הגישה את ממצאיה הסופיים המלצות לפני כשבועיים לענת גואטה, יו”ר רשות ניירות ערך. כעת הוא פורסם על ידי רשות ניירות ערך.

בין ההנחיות המוצעות יש צורך בדרישות גילוי. בלב המסגרת המוצעת עמד הצורך בהסדרת הנפקות מטבע ראשוניות (ICO) מכיוון שהן משככות או מגבירות את אמון המשקיעים בקלות. הוועדה ממליצה בנוסף להגדיר בבירור את הצעות אסימון האבטחה (STO) ולהקצות הנחיות מתאימות.

לדברי יו”ר ועדת התקנות, ד”ר גיטית גור-גרשגורן, הצמיחה של תחום הקריפטו הישראלי תלויה בעיקר ב”יחס התעשייה לרגולציה “, והוסיף כי הפיקוח נועד לתרום להצלחתו..

מני רוזנפלד, יו”ר איגוד הביטקוין הישראלי, התייחס גם הוא לדו”ח והצהיר אותו כצעד בכיוון הנכון. לדעתו פיקוח גדול יותר יטפל בחששות האמון ויוסיף ערך לקונים.

עם זאת, הוא ציין כי לגוף הרגולטורי במדינה יש עוד דרך ארוכה להתמודד עם חששות גדולים בקהילת הצפנה. הוא נתן את הדוגמה לביסוך הנוכחי של מטבעות הקריפטוגרפיה והבנקאות, והדגיש כי זו עדיין בעיה מרכזית שלעתים קרובות מתעלמים ממנה..

המוסדות הפיננסיים במדינה מחויבים לחוק הלבנת הון, המקשה על אזרחי ישראל לבצע קריפטו למשיכות פיאט באמצעות המערכת הבנקאית. משתמשי מטבעות קריפטו רבים מסתמכים על פלטפורמות כמו Coinbase כדי לבצע עסקאות כאלה, אך כמעט בלתי אפשרי, למשל, לקנות כמויות משמעותיות של מטבעות דיגיטליים באמצעות פיקדונות בנקאיים..

הבנקים נדרשים לדווח באופן אוטומטי על פיקדונות בסך מעל 50,000 שקל (14,000 דולר) למשרד המשפטים במדינה. הלקוחות נדרשים גם לציין את מקור הכספים. מכיוון שמטבעות קריפטוגרפיים הם אנונימיים מטבעם, רוב הבנקים הישראלים מסרבים להסתבך בעסקאות קריפטו מחשש להתמודד עם סנקציות הלבנת הון..

(אשראי תמונה מוצג: Pixabay)

Mike Owergreen Administrator
Sorry! The Author has not filled his profile.
follow me